עין בשר ודם הנה בעלת יכולות הקליטה הוויזואלית הכי גבוהה שקיימת ביקום.
מצלמות מתוחכמות ניסו לחקות אותה, אך אף אחת מהן לא באמת הצליחה לקלוט את מרב הפריטים שהצליחה לקלוט העין האנושית.
למצלמה האלקטרונית יכולות מדהימות של קליטת מצבים, אך פעמים, שהקליטה השטחית, חסרת הבינה – תופסת לא מעט פוזות רחוקות מהמציאות, וזאת על ידי צירופי מקרים שנקלטו בעדשת המצלמה.
צלמים ברחבי העולם תפסו את הרעיון החביב של צילומי מצבים בלתי ריאליים, הנוצרים מקליטה שטחית, והחליטו לעשות מזה גימיק נהדר על ידי מסע צילומים יעודי.
לפניכם מספר מקבצי צילומים נדירים ומשעשעים לפרויקטים שבצעו על ידי מספר צלמים מרחבי העולם.
…
במשך יותר מעשור, הלך הצלם יונתן היגבי ברחובות ניו יורק עם מצלמה ביד, מבחין בסמיכות יוצאת דופן וברגעים יוצאי דופן- כאשר העולם מתיישר לשבריר שנייה מול העדשה. לפעמים הוא מצליח למחוק לחלוטין את הגבולות בין אובייקטים שנמצאו ברחוב, כמו שלטי חוצות ובני אדם, אפקטים של אור וצמחיה, פריטים שוליים שהפכו למרכזיים ועוד.
לא פעם, נראו במסע הצילומי שלו, עוברי אורח אנונימיים שנראים כאילו הם חיים במציאות שונה ומוזרה.
של הסתנכרנויות מעניינות.
חרים יצא למסע צילומים, עם עין על רגעים יוצאי דופן ומזדמנים, בהם הצירופים מלמדים אותנו זווית ראיה אחרת על היקום.
הצלם דניס חרים, נמצא שם עם המצלמה שלו כדי לראות מה שאנחנו לא מבחינים בו. הסדרה המתמשכת הנקראת "פרוייקט צירוף מקרים" משלבת מגוון רחב של גישות צילום מנופים לצילום רחוב ולעתים דיוקנאות.
מדובר בהתמקדות מיוחדת בצילום הרחוב – ברגעים מקריים.
הדימויים הנכונים שלו חושפים כישרון חריף. לעתים קרובות מציבים יריות שנראות כמו רגעים של גורל בלתי אפשרי.
התמונות שלו צולמו בערים גדולות בכל רחבי העולם, כולל לונדון, ברצלונה, ניו יורק. כל אחד מהצילומים האלו הוא חלק מאותה סדרה, פרויקט שכותרתו "הופסקוטק – Hopscotch"
"הדרך שבה אני אוהב לעבוד בצילום רחוב היא לא ידידותית לפרויקטים, כי אני מעדיף לא לצמצם את הראייה שלי לנושא מסוים, אלא להישאר פתוח לכל דבר שאני עשוי למצוא מעניין", אמר הצלם. "זוהי דרך עבודה אינטואיטיבית מאוד, המבוססת על אמון באינסטינקטים שלי ולא בהגבלת רעיונות או נושאים מוקדמים. אם יש איזו עקביות בעבודתי, הרי זה מפני שכל זה בא מאותו מקום: תצפית כנה, יצירתית ומשעשעת, והכוונה לתת לממד חסר הגיון לחדור לתוך העולם הרגיל – הרגיל שלנו".
הצלם קנגי קים, תופס בעדשתו רגעים יום-יומיים שיוצרים סצנות שגורמים לצופה לחוש שהוא צופה לתוך עולם דמיוני. צילומיו מבוצעים על ידי הצבה עדינה של השתקפויות מזויפות כמו סלילים של כבל או בפס של שמשת הרכב האחורית.
מניפולציות הצילום מבוססות על הרצון להביע רגעים קסומים במקום מגוריו, תוך שימוש בעריכה שלאחר הייצור כמדיום אמנותי נוסף בעבודתו.
"התחלתי לחשוב על התמונות שאני מצלם, כציור, ולאפשר לתהליך הפוסט-פרודוקטיבי לפעול כמעין סימון", אמר קאנגי ל- i-D. "תוך שמירה על הפגמים שהופיעו בתמונות, במקום לערוך אותם. הפגמים הקטנים של העבודות מדגישים את האיכות האנושית של כל רגע משולב…"